סמסארה

כל מקום של חניה קטן מהמכונית שלי והילדים משחקים לבד בחדר
משוטטת בחיים כמו ברחובות בלי תכלית תראה אותי עם גב לקיר אני בסדר
והאור הזה האפרורי שרק עולה מסגיר שיום חדש שבא ימחץ במהירות ת'דלת
שבדמיוני פתחתי והעזתי והוכחתי איך אפשר להתרסק מתחת שלט
שהבהב בכל הכוח ואמר שזה לא נוח לעשות חיים מחוץ לכל מסגרת
אז לוקחת ת'שנים שהפכו מאובנים ובסיכה של בטחון תופסת למזכרת

כי הימים יש להם הרבה דרכים להתקלקל
אבל זה רק ביום של שמש, שיש כזה מן צל

רציתי שתיגע לי בפנים שתגיע לבפנים שתצליח להדביק את הכנפיים השבורות
רציתי שידיך הגדולות יסתירו כל מה שרצה להתחבא ושהמילים שלך ישאירו חבורות
אז אחרי הצהרים הלכתי אל המכשפה פתחה לי בקלפים וגם בצ'אקרות
אמרה יש פה סתימה וזו צנרת עמומה ולהחליף נדרש כי כך אמרו הטארות
אז עוד סיבוב קטן ייקח אל השמים הגדולים, שמענה ייתנו תמיד אבל בשקט
ולהקשיב צריך ללמוד, להאמין ולעבוד, כי הנשמה על עוד גלגול כרטיס דופקת

כי הימים יש להם הרבה דרכים להתבלבל
אבל זה שוב ביום של שמש שיש כזה מן צל

טוב הסיפור קצת מבולבל, כי לא מצאתי חניה, ואמונה הפעם לא עזרה לי
צעקתי אבא בתחינה אבל שום קול לי לא ענה והילדה הקטנטנה שבי ברחה לי
והכל היה עמום והכיבוש המאובק, שתק בכל משפט בשיחה החשובה
ובדרך אל האהבה שלי עמדה הטלוויזיה הטורפת, שהיה בה שלג של נגמר היום וגם- התקווה
היה אם כך רצון קצת לעמוד בלי לזוז, היו לחשי סתרים היתה פנטזיה
היו גם אהבות שנשחטו כי הן טובות ורגשות שמתו ואני עוד חיה

כי הימים יש להם הרבה דרכים להתגלגל
ואיזה מזל ביום של שמש שיש כזה מן צל